שינויים

למודל בשל הכלליות של המודל, במהלך השנים הוצעו כמה הנחות חשובות שיש צורך לשמר על מנת לחולל חלופות מרכזיות ל-SWOT. בין המבקרים החריפים של ה-SWOT נמנה פרופ׳ מייקל פורטר שהציע את [[חשיבה אסטרטגיתמודל 5 הכוחות של פורטר|מודל 5 הכוחות]] שמבקש להציג בפירוט הכוחות הפועלים בתוך הענף בשוק כחלופה. לאחר שספג ביקורת לפיה המודל שלו מתעלם מן הסביבה הפנים ארגונית הוא הוסיף והציע את הניתוח של [[רלוונטיות|רלוונטיתשרשרת הערך]]. בבחינת החלופות של המודל, יש לשמר את הנחות היסוד החשובות שהוא מציע. אחת ההנחות החיוניות של מודל ה-SWOT היא ההבחנה בין הבית (הארגון שלנו), לבין הסביבה החיצונית. ההבחנה הזו רלוונטית מאחר והיא מכריחה ארגונים לחשוב מעבר ל[[אופק|סביבה הפנימית המיידית]] שלהם ולבחון לאור שינוי הסביבה את ההנחות הסמויות שלהם. מנגד, היא מכריחה מנהלים להבין כי הם חייבים לעבוד עם מה שיש להם (חוזקות/חולשות) לטובת התמודדות עם המציאות שבחוץ. עם זאת, הבעיה של המודל היא בכך שהוא מניח דיכוטומיה בין הפנים והחוץ (בחוץ כולם אורבים לי, או מחכים שאושיע אותם), ולא מאפשר לדון על יחסי הגומלין בין שתי הספירות, כלומר על המערכת הארגונית הרחבה.

לאור זאת אנו עושים ממליצים על שימוש בשני מודלים משלימים המבוססים על ההנחות של החשיבה המערכתית:

[[קובץ:בית סביבה אפקט - המודל השלםמודל מערכתי.svg|200pxטקסט=המודל המערכתי לאסטרטגיה|thumbממוזער|בית-מערכת-אפקט - סיוע להבנת רציונל הפעולה בסביבה [[סבוך|סבוכה]]]]ה[[המודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית|alt=מודל סווטהמערכתי לחשיבה אסטרטגית]]בוחן את הסוגיות דרך בחינת הבית (אנחנו, הסביבה הפנימית, מרחב שיש לנו עליו השפעה ישירה ומשמעותית) המערכת החיצונית (הסביבה שמחוץ לארגון, שההשפעה עליה מורכבת) וה[[אפקט]] הרצוי (מה אנחנו רוצים שיקרה במערכת בחוץ).

אנו עושים שימוש ב[[המודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית|מודל המערכתי לחשיבה אסטרטגית]] המתבסס על פיתוח מתוך עבודה שנעשתה בחברת [http://praxis.co.il פרקסיס] וב[[מכון ראות]], ובוחן את הסוגיות דרך בחינת הבית (אנחנו, הסביבה הפנימית, מרחב שיש לנו עליו השפעה ישירה ומשמעותית) המערכת החיצונית (הסביבה שמחוץ לארגון, שההשפעה עליה מורכבת) וה[[אפקט]] הרצוי (מה אנחנו רוצים שיקרה במערכת בחוץ).  המודל למעשה מפתח את מודל ה-SWOT שלב נוסף קדימה - הוא מתבסס על ההכרח להבין את המצב במערכת שלנו ובסביבה החיצונית, אך עושה זאת תוך בחינה מתמדת של היעדים (האפקט). בכך, ומתוך הכרח להבין הוא מכריח אותנו לבחון מחדש את הסביבה, המערכת שלנו והיעדים עם השתנות אחת מן הרגליים הללו. בכך, המודל מאפשר לבחון את מערכת יחסי הגומלין בין שלוש השאלות תוך המנעות מן הדיכוטומיה שקיימת בבסיס ה-SWOT(שלילי/חיובי). ההנחה היא כי האפקט הרצוי, הסביבה הפנימית והחיצונית ישתנו במהלך הדרך. המודל יכול לחלץ הבנות חדשות בתחילת התהליך, לבסס אסטרטגיה בשלבים הסופיים, והוא מסייע לקדם [[מסגור מחדש]] לפי ההקשר הרלוונטי.

[[File:Cynefin as of 1st June 2014.png|200px268x268px|thumb|[[מסגרת קינפין]] - חלופה דינאמית|טקסט=מסגרת קינפין]] אנו עושים שימוש רב במודל המכונה [[מסגרת קינפין]] הבוחן סוגיות ניהוליות אסטרטגיות מאפשרת להבין בין אתגרים אסטרטגיים על בסיס עקרונות מתחום החשיבה המערכתית. מודל זה, שמבחינה ויזואלית נראה דומה ל-SWOT, מתמודד באופן [[אפקטיביות|אפקטיבי]] עם בעיות רבות של מודל ה-SWOT. זהו מודל דינאמי (מאפשר תנועה בין הרביעים), הוא מכיל מורכבויות, מאפשר התמודדות עם מצבים שונים ומכריח להבין את הייחודי וההקשרי. רק לאור הבנת מהות האתגר וההקשר המשתנה ניתן להתחיל לחשוב על תהליך של SWOT.  {{מסגרת|לקריאה נוספת: [[מסגרת קינפין]]}}

{{מסגרת=== Sense Matrix ===[[קובץ:מטריצת DLG HE simple.svg|טקסט=Sense Matrix|ממוזער|267x267 פיקסלים|לקריאה נוספת: [[מסגרת קינפיןSense Matrix]] - ניתוח דרכי הפעולה של הארגון בגיבוש אסטרטגיה חדשה ]]}}המטריצה מציגה 4 איזורים בהם ארגונים נוטים לנקוט כדי לפזר אי וודאות וערפל - העיצוב (תהליכי חשיבה אסטרטגיים), התכנון (קביעת יעדים ודרכי פעולה), התנסות (פעולה מעשית) ובקרה (בחינה ביקורתית של הביצוע ושל האימפקט. ניתן להעזר במודל בשלב גיבוש האסטרטגיה בהתמודדות עם איזורי אי הוודאות והערפל.

==מודלים אחרים כחלופה ל-SWOT==בשל הכלליות של המודל, במהלך השנים הוצעו כמה חלופות מרכזיות ל-SWOT. בין אלו ניתן למנות את [[מודל 5 הכוחות של פורטר{{מסגרת|מודל 5 הכוחות]] שהציע פרופ׳ מייקל פורטר, שמבקש להציג בפירוט הכוחות הפועלים בתוך השוק, ואת לקריאה נוספת: [[מודל PESTELSense Matrix]] המציג את מגוון הכוחות בסביבה החיצונית של הארגון. }}