צבי לניר
ד"ר צבי לניר הוא מחלוצי החשיבה המערכתית בישראל. לניר גיבש תפיסות פורצות דרך ביחס להבנת התודעה הארגונית והמערכתית, מגבלותיה, והכלים הנדרשים לפתרון מגבלות אלו. לניר הינו מייסד ונשיא חברת פרקסיס, מפתח תיאוריית ההפתעה הבסיסית, פער הרלוונטיות, ובעל תרומה משמעויות לשיח בנושא שילוביות, המשגה ומסגור מחדש בארגונים.
ההפתעה הבסיסית
צבי לניר שימש כקצין מודיעין בדרגת סא"ל במהלך מלחמת יום הכיפורים. עם שוך הקרבות חש לניר כי האופן שבו בחנו חיל המודיעין ולאחר מכן וועדת אגרנט את המחדל ההתרעתי אינו מספק והחליט לצאת למסע מחקרי אישי הנסמך על מחקר היסטורי וקוגניטיבי לבחינת שורשי הכישלון. לניר כתב את עבודת הדוקטורט שלו בנושא ההפתעה, שם גיבש את מושג ההפתעה הבסיסית, ופרסם אותה בספר הנושא את אותו שם.
חלקו הראשון של הספר ("מלחמת יום הכיפורים - הפתעה ותדהמה") מוכיח באופן היסטורי כי מחדל ההתרעה ביום הכיפורים לא נבע מכשל מקומי או אישיותי אלא מגישה כוללת שאיננה רלוונטית. גישה זו איננה מצויה דווקא אצל אנשי המודיעין, אלא במערכת כולה. לטענת לניר, במלחמה נחשף פער רלוונטיות תפיסתי שלא ניתן לסגור בעזרת עוד מידע. זאת, מאחר והמסגרת התפיסתית עימה בחנה ישראל את המציאות חדלה מלהיות רלוונטית. את הלמידה הנדרשת במצב זה של פער בסיסי מכנה לניר למידה בסיסית, ומאפייניה שונים מן הלמידה המצבית. תכליתה של הלמידה הבסיסית איננה לצבור עוד מידע, או להעשיר מסגרת קיימת, אלא ליצור גישה חדשה להבנת המציאות. את התהליך הזה מכנה לניר מסגור מחדש. בדיעבד, לעומת זאת, קשה מאוד להבין את ההקשר המקורי, ולכן קל כל כך לדון בכשל המודיעיני מאחר ומסגרת הפרשנות השתנתה באופן דרמטי.
בחלקו השני של הספר ("משבר המודיעין הממלכתי") לניר משרטט קווים מנחים לאופן הלמידה הנדרש במצבים של הפתעה בסיסית, אופן הנשען וממשיך לפתח את פריצות הדרך של כהנמן וטברסקי, ומניח את התשתית למה שהוא מכנה "מודיעין בסיסי".
מושג ההפתעה הבסיסית השתרש הן בשיח המודיעין והן בשיח התפיסתי בצה"ל בעשורים שלאחר פרסום הספר וניכר כי היתה לו השפעה רבה על תהליכי שינוי באמ"ן עד ימים אלו [1]
לאחר ההפתעה הבסיסית
לאור הבנת תופעת ההפתעה הבסיסית, ובהישען על גישות מתחום תורת המערכות יצא לניר לתהליך של הבנה של שיטות הלמידה הנדרשות בעולם הסבוך. לניר פיתוח מאוד את הכלים להמשגה בתוך מתארים אלו מתוך הבנה כי לנפש האנושית יכולות להבין את המערכות הסבוכות דרך התבוננות שמהווה לוגיקה מסוג אחר לזה המוכר (הוא מכנה זאת אבדוקציה). במסגרת תהליך זה הקים לניר את חברת פרקסיס שמתמחה בליווי תהליכי למידה מסוג זה. לניר היה שותף מרכזי גם בהקמת ומיסוד המחקר לחקר תורת המערכה המלת"ם שפעל בצה"ל בהובלת שמעון נווה ודוביק תמרי.
עקרי גישתו
לאור ההבנה של מגבלות התפיסה האנושית, כפי שהיא ניבטת מתופעת ההפתעה הבסיסית, לניר טוען כי שתי דרכי החשיבה המערביות השגורות - האינדוקציה, קרי - ההסקה מפרטים לכדי הבנה כללית, והדדוקציה - קרי - ההסקה מן הכלל אל הפרטים, אינן מסייעות מול פער בסיסי. במצב זה, יש להפעיל חשיבה "שועלית" (בניגוד לחשיבה קיפודית, על מסתו המפורסמת של ישעיה ברלין)[2] הפועלת על פי עקרון האבדוקציה[3]. החשיבה האבדוקטיבית איננה מלמעלה למטה או מלמטה למעלה, אלא "מהצדדים". עיקרה נעוץ ביכולת לשאת ענן עמום של היטלים ומושגים, עד ליצירת מסגרת פרשנות חדשה.
כדי לעשות זאת, חברת פרקסיס גם פתחה כלי תוכנה ליצירת מפות מושגיות מורכבות, שיאפשרו להכיל בו זמנית היבטים רבים מבלי לייצר באופן מיידי סדר שרירותי בניהם.
האופן שבו החשיבה הזו מתקיימת נעוץ ביכולת להעשיר את הפרט החושב והקבוצה הלומדת, במעין "פרח" ו"עלי כותרת" במה שהמשיג לניר כ-"הצוות השילובי"[4]. מרכז הפרח הוא החיבור החדש המתרחש בקבוצה של של עלי הפרח השונים, בתהליך מתמשך של התבדרות והתכנסות.
ניתן להמשיך ולהתוודע לתובנותיו של לניר אודות מאפייני החשיבה המערכתית במערכות סבוכות בספר שפרסם פנקס הכיס של השועל.
צבי לניר ודואלוג
מכון ראות ינק את מתודולוגיית פיתוח הידע וחלקים נרחבים מהגדרת החזון של המכון מעבודתו של צבי לניר, ובהנחייתו הישירה. במסגרת עבודת צוות דואלוג במכון, זכינו להיות מוכשרים על ידי צבי, להוועץ עמו רבות, וכן לערוך יחד הכשרות לאנליסטים חדשים ומתקדמים במכון. עבודתו של צבי מהווה בסיס להיבטים רבים של עבודתנו, בייחוד בהיבטים של חשיבה מערכתית וביישום של כלים לפיתוח ידע, מסגור מחדש, והבנה של מערכות סבוכות.
מושגים מרכזיים שעיצב ופיתח
- ההפתעה הבסיסית
- פער הרלוונטיות
- המשגה
- ענן
- מסגור מחדש
- שילוביות
- חשיבה מערכתית
- המוצהר והממשי
- סוגי הידע בארגון
לקריאה נוספת
- צבי לניר, פנקס הכיס של השועל, מנדלי מוכר ספרים, 2013 (ספר אלקטרוני).
- צבי לניר, ההפתעה הבסיסית - מודיעין במשבר, המרכז למחקרים אסטרטגיים: אוניברסיטת תל אביב, 1983.
- David Dabscheck, Beyond Brainstorming - An analytic inventory of idea generation methods of leading innovation and design consultancies, Columbia Business School, 2014. pp. 10-13.
- צבי לניר, עת התבונה - הגיל החדש בחיי האדם, הוצאת ניב, 2018.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ר' למשל את הערך ההגיונות שבבסיס תפישת המודיעין המסורתית - מבט ביקורתי באתר המקהל המתייחס לחשיבותו של המושג בפיתוח פרדיגמה מודיעינית חדשה
- ↑ על שועלים וקיפודים, פוסט בבלוג של לניר בדה-מרקר קפה
- ↑ לקריאה נוספת אודות מקורות האבדוקציה ר' ווים סמיט על גישתו של צ'רלס פירס - on On Abduction, Deduction, Induction and the Categories
- ↑ למה צריך את מושג השילוביות - ד"ר צבי לניר, מערכות 401, יוני 2005.