4 מרחבי הידע של האסטרטגיה
המסגרת של 4 מרחבי הידע של האסטרטגיה מתארת את מרחבי הידע של התהליך האסטרטגי. המסגרת נדרשת מאחר ולא פעם אנו נוטים להתמקד בתחום אחד בלבד ומזניחים באופן עמוק את שאר המרכיבים. היא נדרשת עבור יועצים בתהליך כדי לעזור להם להבין את הכלים החסרים להם ועבור מנהלים המבקשים להסתייע בגורמים מן החוץ.
פירוט על 4 העדשות
ביזנס (הידע של תחום העיסוק)
לכל תחום פעילות, לכל ענף עסקי, תעשייתי או ציבורי, יש בסיס ידע ייחודי שההיכרות עימו חיונית לשרטוט אסטרטגיה בתחום. אי אפשר להיות אסטרטג צבאי בלי להבין צבא מהו, ויש שיאמרו בלי להבין את תפקיד החייל הזוטר. אי אפשר לשרטט אסטרטגיה עסקית בלי להבין את הקצבים בשוק, את המונחים, את הזיקות בין השחקנים השונים וכן הלאה.
אסטרטגיה (הידע של הנעת מערכות מורכבות)
לאורך ההיסטוריה פיתחו בני האדם שפה להובלת אנשים במציאויות מורכבות, למול אי-וודאות ובמצבים של אתגרים קיצוניים. הידע הזה פותח בתחילה בעיקר בשאלות צבאיות וכונה אסטרטגיה, אולם בעת החדשה הפך לשאלה ממשלתית ועסקית. השפה האסטרטגית מאפשרת לחשוב על תופעות בצורה רחבה יותר, תוך רתימת כלים שהם גנריים בעיקרם אבל מספקים ערך במציאות ייחודית כאשר יודעים להתאים אותם באופן מספק.
קוגניציה (איך בני אדם חושבים)
בני אדם חושבים במשותף ובנפרד והאופן שבו הם חושבים מעצב את האופן שבו הם פועלים כיחידים וכקבוצות. לכן חלק משמעותי מאוד מהמעשה האסטרטגי כרוך בהבנה של הקוגניציה האנושית - של האופן שבו אנשים לומדים ומפתחים ידע, של הקשר בין פיתוח ידע לפעולה, של היכולת להבין מורכבות ועוד. תחום הידע של הקוגניציה הארגונית התפתח מאוד בעשורים האחרונים, עם התרומה של הפילוסופיה של המדע לתחום (למשל עם מושג הפרדיגמה) ועם האסכולה הקוגניטיבית לאסטרטגיה, אבל הוא נותר התחום הכי מוזנח מתוך ה-4.
מערכות (איך בני אדם וארגונים מתנהגים)
קיימים דפוסים גנריים במערכות מורכבות - ביולוגיות ואנושיות כאחד. ההבנה של הדפוסים האלו יצרה תחומי ידע כמו התחום של הסוציולוגיה הארגונית. אם יש דמיון בין תהליכי שינוי בין ארגונים אז קיים ערך בהעברת ידע מארגון לארגון, בהמשגתו והפיכתו לרלוונטי לתחומים נוספים.
הרקע למסגרת
| ביזנס | אסטרטגיה | קוגניציה | מערכות | |
|---|---|---|---|---|
| מי מומחה בתחום? | יועצים עסקיים, יועצים אסטרטגיים מומחים (specialists) | יועצים אסטרטגיים כלליים (generalists) | אף אחד (ובמקום שאין איש: פסיכולוגים ארגוניים, מאמנים) | מהנדסי תעשיה וניהול, יועצים ופסיכולוגים ארגוניים, חוקרי מערכות. |
| השאלה המובילה | כיצד הענף העסקי / תעסוקתי שבו אנחנו נמצאים פועל? | כיצד להוביל את המערכה? | כיצד בני אדם מפתחים ידע וכיצד הם מפנימים תובנות? איך הם הופכים רעיונות למילים ולפעולות? | איך המערכת מגיבה / צפויה להגיב? איך ניתן להשפיע עליה? |
| האתגר | לרתום את ניסיון העבר להצלחת העסק | להתאים את המודלים האסטרטגיים למציאות הייחודית | להבין במושתף את השינוי במציאות, להגות את המענה הנדרש | להבחין בדפוסים המתהווים במערכת, ואלו שעלולים להתהוות. |
| גישות רלוונטיות | מנהל עסקים | עשר הגישות המפורטות ב״ספארי אסטרטגיות״ ובייחוד גישת המיצוב והעיצוב (בעולם העסקי) | האסכולה הקוגניטיבית לאסטרטגיה, פסיכולוגיית הגשטאלט, עבודתו של צבי לניר. | עולם החשיבה המערכתית ותורת המערכות. |
| מושגים מרכזיים | שיווק, מכירות, לוגיסטיקה, תקציבים, רווחיות, מונחים מהענף. | אסטרטגיה, חזון | הפתעה בסיסית, פער רלוונטיות, פרדיגמה, מושג, ענן, אופק ארגוני | מעגלי משוב, תופעות מהוות, כח, זיקות, מושכים/דוחים. |
| כלים מרכזיים | מודל עסקי, תכנית עסקית | מודל אסטרטגי מערכתי,מטריצת נתח שוק-צמיחה, SWOT, מודל PESTEL | גנאולוגיה, תהליך חשיבה אסטרטגי, המשגה, מפת ידע | מסגרת קינפין, CLD |
לקריאה נוספת
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- יותם הכהן, 4 מרחבי הידע של האסטרטגיה, מאגר הידע של דואלוג, 2022.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.